לימוד "חשיבה הכרתית" שניתן לנו מפי ימימה אביטל ע"ה הוא לימוד שמעורר התבוננות חדשה ומיטיבה על עצמך ועל חייך, ומתוך כך נוצרת התפתחות טבעית ורציפה. הלימוד הוא תמיד יחסי וכל מה שמבינים בתוך השיעור הוא חלקי, אי אפשר להבין הכל תמיד, אולם – "איזהו עשיר השמח בחלקו". בכל נקודת זמן שבה אנו נמצאים אפשר להתעשר בהבנות מתוך הלימוד.
הנחת היסוד בלימוד היא שהכרת הטוב קודמת לכל, ולכן כשנכנסים אל הלימוד הולכים עם הדברים שמובנים לנו ולא מתאכזבים ממה שלא מובן לנו. כשמשהו לא מובן לנו אפשר לשמוח מפני שזהו לימוד הפונה בעיקר אל הנפש ואל הנשמה, הוא לא שייך אל השכל המנתח והמפרק אלא ללב הצמא להתחדשות.
עיקר גדול בלימוד הוא לשבת עם מחברת אישית ולכתוב את ההבנות האישיות שהתעוררו בעקבות המילים. אפשר לכתוב מה אנו מבינים ואפשר לכתוב גם את מה שאנחנו לא מבינים. מתוך הכתיבה הנפש מתפתחת. הלימוד בנוי מהטקסט המקורי כפי שקיבלנו מימימה ע"ה, ולאחריו הרחבה לאור הלימוד.
לכל אחד ואחת. אין צורך בידע מוקדם או במחויבות כלשהיא. לימוד "חשיבה הכרתית" אינו שיטה אלא דרך להתבוננות על החיים, אמצעי לגעת במהות החיים ולחיות אותם כפי שהם.
הלימוד מושתת על "ואהבת לרעך כמוך", ועוסק הן ב"סור מרע" – מציאת החסמים המונעים מאיתנו להתקרב אל עצמנו ואל הזולת, והן ב"עשה טוב" – מציאת הטוב הטמון בנו, האורות הגנוזים שנבראו בנשמתנו ומאפשרים לנו להיות בנוכחות מלאה בתוך החיים עצמם. הלימוד מחבר בין הלב והמחשבה ומסייע לנו למחול על העבר ולעורר את ההתפתחות בהווה. אנו לומדים להאמין ברצונות שלנו, להכיר ולהוקיר אותם, ולומדים לבנות את מערכות היחסים המשמעותיות בחיינו מתוך אהבה, קרבה ונתינה.
לפני כ-30 שנים הכרתי את ימימה אביטל זצ"ל, ומאז חיי השתנו.
ימימה עזרה לי לעשות סדר בחיים שלי, למצוא את השמחה שבי ולהודות על כל הטוב שיש לי.
במשך כעשור, ממש עד פטירתה, למדתי בכל שבוע בבית המדרש הקטן של ימימה בהרצליה. יחד עם נשים נוספות, חילוניות ודתיות, צעירות ומובגרות, שתיתי בצמא את המילים שימימה הכתיבה לנו. כך התחלתי ללמד, מתוך החלקים הרבים שאספתי במשך השנים.
כיום אני מתגוררת במושב גמזו שבמרכז הארץ, יחד עם בעלי ו-7 ילדינו, מטפלת, פסיכותרפיסטית ומנחת לימודי חשיבה הכרתית בבית המדרש שהקמתי בביתי.