המצפה – מצפה להתאכזב

המצפה – מצפה להתאכזב

המציאות רצופה באכזבות קטנות כגדולות.
הרבה מאד אכזבות הן מאחרים, החל מאנשים רחוקים כמו פוליטיקאים
ועד למפח נפש מהיקרים והקרובים לנו ביותר.
פעמים רבות האכזבה היא מעצמינו ממה שקיוונו להיות וממה שרצינו להצליח.
ימימה מדגישה שאכזבה מלמדת אותנו על מקום של חיסרון פנימי בנפש, שהושלך על החוץ.
המצפה מדמיינת שמשהו מחוצה לה ימלא את מה שחסר לה ומאחר שהחסר כל כך גדול וכואב הציפיה עטופה בפנטזיות לא כל כך ריאליות.
אז גם החוץ אינו יכול לפייס באמת את החלל הפנימי וגם לפנטזיה יש נטיה לא להיות ברת מימוש ולכן המצפה כפי הנראה תשאר עם חצי ציפיתה בידה.

אז מה, להפסיק לצפות?
זה כל כך טיבעי ויומיומי לכולנו.
הלימוד מקרב אותנו להבנה שאכזבה היא סוג של מורה דרך שממקדת ומכוונת אותי למחוזות החסרים והרעועים בתוכי.
אם התאכזבתי מבן זוג שלא נתן לי תשומת לב או התייחסות וכו…
ציפיתי לקבל מבחוץ רגש שחסר לי מצד עצמי.
ימי בין המצרים זה דווקא זמן שכן מסוגל לציפיות לא מאחרים ומהחוץ אלא ציפיה לגאולה – לאור גדול שיתן לי כח לתקן שייתן לי כח לאהבת חינם בראש ובראשונה לעצמי ומשם זה כבר מתפשט בחינם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט

רגע... סדנת מבוא לימימה מחכה לך

להורדה