כוחך הוא חום ליבך

"כוחך = חוֹם ליבך.
מי שלא תתן חום, לא תמצא שקט.
הלב יכול להתקיים רק על ידי חום"
(ימימה)

במילים הללו ימימה מגדירה עבורנו את הכלי המרכזי להתקרבות: חום. כל התהליכים בטבע מתפתחים על ידי חום בסיסי, פשוט. הצמחים גדלים כשהם מקבלים מהשמש חום ואור, התהליכים הביולוגיים מתרחשים בחום, גם הגוף זקוק לחום קבוע, ומסתבר שגם הלב. הכוח שלנו נמצא בחום הלב שלנו. טוב שיש לנו חוכמה שכלית, טוב שיש לנו ידיעות מרובות על העולם הזה, טוב שיש לנו תבונה, אך הכוח האמיתי שלנו נמצא בחום הלב. חום הלב הוא זה שמניע את מערכות היחסים, הוא זה שמאפשר להמתיק רגעים מורכבים, הוא זה שמרים אותנו כשאנחנו בחולשה.

חום הלב הוא הכלי המרכזי שלנו, והוא זה שנוטע בנו שקט, ודאות פנימית קיומית. הלימוד מתאר לנו כיצד יש בלב של כל אחד ואחת מאיתנו צימאון וכמיהה לחום טבעי. וכשהלב מזהה שהאדם שמולו נותן לו חום – הוא סוף סוף מרגיש בבית. הלב נפתח, מתקרב, מסכים להיות נוכח. ואם הלב אינו מקבל חום, האור שלו משתנה, מתעמעם. הוא יכול להיות עצוב, כואב, מתנגד, דוחה, וכפי שימימה אומרת: "כל התנודות שהן ההיפך מפתיחות ושמחה". כל אלה קורים כשמערכת היחסים קרירה ומנוכרת. למעשה, החום הוא התרופה שלנו ללב בריא, פיזית ונפשית.

כנשים, יותר קל לנו להשתמש בחום. יותר קל לנו להרעיף, להתקרב למרות שלפני רגע היינו רחוקות. לחבק, להקשיב, להביט עמוק בעיניים במבט חם ואוהב. כשאנחנו נותנות חום החוצה, החום מתפשט הלאה ומסייע ללבבות אחרים להאיר.
"הלב מתקיים על חומו, על אורו, כי נותן הוא סביבו" (ימימה).
נתינת החום לסובבים אותנו, בזוגיות, לילדים שלנו, להורים שלנו, למשפחה, לשכנים, לחברים, לסובבים – מסייעת גם לנו, מעניקה לנו חום פנימי. מאירה גם את הלב שלנו. בכל סיטואציה אנו יכולות לשאול את עצמנו: האם אני יכולה לעשות את זה עם מעט יותר חום? רק מעט, לא בהפרזה. רק בחלקיות שמתאפשרת לנו כרגע. וכשאנו מעניקות חום, העולם כולו מאיר וצומח.

*
להצטרפות לשיעור השבועי: https://bit.ly/2VIKflk

אהבת? תעבירי את זה הלאה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
כללי

מה זה "חשיבה הכרתית"?

לימוד "חשיבה הכרתית" (הנקרא גם: "שיטת ימימה") שניתן לנו מפי ימימה אביטל ע"ה הוא לימוד שמעורר התבוננות חדשה ומיטיבה על עצמך ועל חייך, ומתוך כך

כללי

לכולנו יש תיקון

"יש לכולן תיקון,החומר ניתן בשביל כולן,את שייכת" (ימימה). חנוכה קרב לסיומו, עם חנוכיה מלאה ומאירה. בכל יום הוספנו עוד נר, והערב אנו מדליקות אור גדול