לחנך – כן, לתקן – לא.
"ואין לנו רשות להשתמש בהם" נאמר לנו על נרות החנוכה – חג החינוך. עיקר החינוך הוא נתינת תנאים להתפתחות, לנו ולאחרים. חינוך לא יכול להתרחש כשאנחנו "משתמשות" בילדים, כדי להתחזק דרכם.
את החלק על קבלת האדם מולנו, מבלי להשתלט עליו ועל תיקונו, ימימה נתנה בימי החנוכה, מפני שאנחנו ניצבות מול הנרות עם רגש עמוק כלפי האור ההולך ומתרבה. אנחנו מוסיפות כל יום עוד קצת אור, בענווה ובעדינות. הרצון לתקן נובע מהתבייתות על החיסרון של השני והדחף לשנות, כי חסרונו לא נאה לי. לעומת זאת, היכולת לחנך היא לתת תנאים לטיפוח הטוב אצל הזולת, לחבור אל האור שבו, ולהאמין בו עד כדי העצמתו.
ארבע שנים של לימוד רציף במסגרת "השיעור השבועי" בשיטת ימימה, שמחייה כל כך הרבה נשים (וגם גברים…) ומעורר אדוות עדינות של התקרבות ושמחה. לרגל ציון הדרך המרגש ישבו יחד, היוצרות של השיעור, לשיח פתוח על הלימוד, על ימימה, על המרחב של קהילת הלומדות ועל החיים עצמם
לימוד "חשיבה הכרתית" (הנקרא גם: "שיטת ימימה") שניתן לנו מפי ימימה אביטל ע"ה הוא לימוד שמעורר התבוננות חדשה ומיטיבה על עצמך ועל חייך, ומתוך כך
Made by: kobish.com
